גירת שלמה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, שעיקריה הגדלת סכומי התביעה, כך שהסמכות לדון בתביעה תהא מסורה לבית המשפט המחוזי. במקביל הוגשה בקשה להעברת התיק לבית משפט מחוזי. שתי הבקשות כרוכות זו בזו והחלטה זו תכריע בשתיהן.

כתב התביעה עניינו תאונת דרכים מיום 13.3.97.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה, והתביעה התבססה על קביעת הנכות במל"ל, העומדת על כ - 52% נכות (בתחום האורולוגי מונה מומחה מטעם בית משפט שמסר חווה"ד). נכות התובע מורכבת מנכות נפשית בשיעור של 30%, נכות אורתופדית בשיעור של 5%, נכות בתחום העיניים עקב אבדן חדות ראייה בשיעור של 10%, ונכות בתחום השיניים עקב אבדן שיניים בשיעור של 20%. ההשפעה התפקודית של שתי הנכויות האחרונות היא על פני הדברים נמוכה יותר, אם בכלל.

התובע עבד ערב התאונה על מערבל בטון, והיה על פי המוצהר קבלן שיפוצים.

לטענת התובע מאז התאונה הוא אינו עובד.

לטענת התובע, בית המשפט המחוזי הוא הערכאה המתאימה וההולמת לבירור התובענה עקב היקף הנזקים .

הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן היות שמדובר בתאונת עבודה, התביעה בקיזוז ניכויים על פי דין, אינה מתקרבת כלל לסכום סמכותו של בית משפט מחוזי, אלא להיפך היא עתידה להבלע.

סמכות בית המשפט לתיקון כתב התביעה ותוצאת התיקון

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מסמיכה את בית המשפט להתיר לתובע לתקן את כתב התביעה:

" בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

בהתאם לתכלית ההוראה וללשונה, סמכות בית משפט השלום לדון בבקשה לתיקון כתב התביעה, קיימת גם אם תוצאת התיקון היא הפקעת סמכותו להמשיך ולדון בתובענה עצמה (רע"א 2992/98 ספקטור נ ' מגדל חב' לביטוח) .

אשר למתחם שיקול הדעת, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב תביעה, שתכליתה העברת ההליך לערכאה גבוהה יותר, עליו לבחון בראש ובראשונה אם יש לכאורה יסוד לבקשה, היינו האם בהתאם לחומר הראייתי המונח לפניו עשויים סכומי הנזק שיפסק להאמיר מעבר לסכומים שבסמכותו. זאת, למותר לציין, מבלי שבית המשפט מחווה דעתו באשר לתוצאות ההליך.

בנוסף, על בית המשפט לבדוק אם יש בתיקון המבוקש כדי לשבש או לעכב או לסרבל את המשך בירור ההליך .

ככל שמגיע בית המשפט למסקנה כי יש מקום להתיר את התיקון, הרי שכפועל יוצא מן התיקון האמור מופקעת סמכותו, ועליו להיעתר לבקשת העברת ההליך לערכאה המתאימה.

מן הכלל אל הפרט

לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה, את כתב התביעה, תחשיבי הנזק והמסמכים הנלווים אליהם, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה.

אכן, מלכתחילה פתוחה לפני התובע הזכות לאמוד את נזקיו ולהגיש את התביעה לערכאה שהוא בוחר בהתאם להיקף הנזקים. ואולם, משהוגשה תובענה לבית משפט זה, ומשמוגשת לאחר מכן בקשה להעברת הדיון, על בית המשפט מוטלת החובה לברר אם יש הצדקה לכך על פי דין.

כאמור, במתחם שיקול דעתו, בוחן בית המשפט אם יש בחומר הראיות המונח לפניו כדי להצביע על כך שאמדן סביר של נזקים עשוי להגיע לסכום שבסמכות בית המשפט המחוזי.